סערה מדינית בעקבות ההכרה במדינה פלסטינית

סערה מדינית בעקבות ההכרה במדינה פלסטינית

ההכרזות של בריטניה, קנדה ואוסטרליה על הכרה במדינה פלסטינית יצרו טלטלה פוליטית ומדינית חריפה בישראל. הצעד, שהגיע בעיצומה של המלחמה ובזמן שישראל עדיין מתמודדת עם החטופים בידי חמאס, נתפס על ידי רבים כהישג עבור ארגוני הטרור וככישלון דיפלומטי של ממשלת ישראל. ההכרה, לטענת גורמים בכירים, אינה מקדמת פתרון אלא דווקא עלולה להאריך את הלחימה ולהעמיק את המשבר.

רא״ל (מיל׳) גדי איזנקוט הגדיר את המהלך כ"איוולת ופרס לטרור", והטיח ביקורת חריפה בממשלה ובנתניהו על כך שלא הצליחו לתרגם את ההישגים הצבאיים להישגים מדיניים. לדבריו, בעוד שהחטופים עדיין מוחזקים במנהרות חמאס, העולם בוחר לעסוק ביוזמה שמנותקת מהמציאות הביטחונית בישראל.

בני גנץ, יו״ר כחול לבן, הצטרף לביקורת וציין כי ההכרה לאחר ה־7 באוקטובר מחזקת את חמאס ואת הציר האיראני. הוא הדגיש כי במקום לצעוד לקראת שלום ויציבות, המהלך רק מעמיק את המלחמה ומקטין את הסיכוי לשחרור החטופים. גנץ קרא למנהיגי המערב לגלות אחריות, להפעיל לחץ מוגבר על חמאס, ולא להיכנע לשיקולים פוליטיים פנימיים.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, קרא לצעדי נגד מידיים וטען כי ההכרה היא בגדר פרס לרוצחים. בן גביר הודיע כי בכוונתו להביא לדיון בממשלה הצעה להחיל ריבונות ישראלית מלאה ביהודה ושומרון ולפרק את הרשות הפלסטינית. במקביל, ראש האופוזיציה יאיר לפיד כינה את המהלך "אסון מדיני ופרס לטרור". לפיד טען כי ממשלה מתפקדת הייתה יכולה למנוע את הצעד באמצעות עבודה מקצועית ושיח דיפלומטי, והוסיף כי כישלון הממשלה במישור הביטחוני מתורגם כעת גם לכישלון חריף בזירה המדינית.

הדברים הללו משקפים קונצנזוס רחב יחסית במערכת הפוליטית הישראלית – שהמהלך מהווה מכה למדיניות החוץ של ישראל ומעמיד אותה בפני אתגר חסר תקדים בזירה הבינלאומית.